הרטבת לילה
שאלה: הילד שלי בן 5 ועדיין מרטיב מידי פעם בלילה. האם זה בעייתי?
הרטבה לילית היא מצב מתסכל בעיקר להורים ומוגדרת כבעיה לפי פרספקטיבת ההורים וציפיתם מהילד וגם לפי הילד אם זה מקשה עליו להשתלב בחברה. עם זאת, לרוב אין בעיה רפואית שגורמת לכך וההרטבה עוברת בלי טיפול רפואי.
ההגדרה הרפואית להרטבה לילית לסירוגין מתייחסת לילדים מעל גיל חמש. התופעה קיימת באחד מכל שישה ילדים בגיל חמש ויורדת עד ל 1% בילדים בני 15. שכיחה פי שניים בבנים.
למה זה קורה?
התבגרות איטית של השלפוחית, שלפוחית קטנה, גנטיקה (גם ההורים סבלו מכך), סיבות רפואיות כגון: דלקת בדרכי השתן, עצירות, תולעים, גירוי באזור הנרתיק, סכרת, רמות נמוכות של הורמון ה VASOPRESSIN, ועוד.
למה עוד לשים לב?
כמות וזמני השתיה וההשתנה של הילד (לכתוב יומן), נחירות בלילה,
פספוסים גם ביום מעלים סיכוי לגורם רפואי.
מה אני אבדוק? סיפור התופעה, בדיקה גופנית. בדיקת שתן. לרוב אין צורך בבירור נוסף.
כשאין גורם רפואי ברור לבעיה, מבדילים בין ילד שהיה גמול במשך שישה חודשים לפחות וחזר להרטיב שאז לרוב יש מצב סטרס שגרם לכך כגון לידת אח, לבין מי שלא היה גמול אף פעם.
אז מה עושים?
לרוב עובר לבד. לא להעניש ולא להאשים! לעודד את הילד להשתין באופן קבוע ביום ומיד לפני כניסה למיטה. אפשר להעיר את הילד שילך להשתין באמצע הלילה. להשתמש בחיתול/מכנסונים מיוחדים רק כשישנים מחוץ לבית. להימנע משתיה מוגברת ושתיה ממותקת בעיקר בלילה.
אפשר לעשות טבלאות עידוד עם פרסים.
בילדים מעל גיל שבע יכולים לנסות להשתמש בפעמון שמצלצל כשמשתינים.
לאחר נסיון של 3-6 חודשים בשיטות אלה, ניתן לנסות טיפול תרופתי בהורמון שמוריד את הפרשת השתן. הטיפול מיועד בעיקר למצבי שינה מחוץ לבית ויש אחוז ניכר של הישנות הבעיה לאחר סיום הטיפול.